דניאלה בת שנתיים!!

הקטנה שלי כבר בת שנתיים..זה לא ייאמן..זה אומר שאני אמא כבר שנתיים!! וזה בכלל בלתי נתפס. בכל מקרה, אני לא מתכוונת להיות רגשי וכאלה... אבל תודו שזה די מרגש.
את המתנה ליומולדת הזו תכננתי המון זמן וכמה חודשים מראש כבר שלחתי את בעלי להביא ארונית קטנה שתתאים למטבח צעצוע. בהתחלה מצאתי ארונית מהממת ואפילו שכנעתי אותו לנסוע להביא לי אותה מתל מונד, אבל בסוף אחרי כל הסחיבה, גיליתי שהיא גדולה וגבוהה מדי ונאלצתי לתרום אותה.
את הארונית הזו מצאתי ביד 2, כמה שקלים ו50% מהעבודה כבר מוכנה. אחרי ניקיון מאסיבי ופירוק החלקים הלא מתאימים (גלגלים ומדף בצד שמאל), התחלתי בתכנון.

ככה זה היה בהתחלה..

חשוב בפרוייקטים כאלה לתכנן מראש את סדר העבודה ואיפה למקם כל דבר (ממש כמו במטבח אמיתי...). 
את המדף בפנים הכנתי משתי חתיכות קאפה שהדבקתי אחת לשנייה ועליהן שמתי טפט מכיוון שהחלל הפנימי היה גדול מדי והיה נכון לחלק אותו לשניים. שמתי שני פקקים מתחת וחיזקתי עם מלא מלא (מלא!) דבק חם. את הכיריים הכנתי מתחתיות עץ שמצאתי במקס סטוק ועליהם שמתי מין עיגול מתכת, שאין לי מושג מה מטרתו בעולם האמיתי, אבל פה היא ממש התחילה כמעין אלמנט לבישול.  את הכיור הנחתי על משטח העבודה וחיזקתי עם מסמר. באינטרנט יש הרבה מטבחים שמשקיעים בהם את הכיור בתוך הארונית אבל מבחינתי זה היה בזבוז של מקום (וגם לא היה לי מי שיקדח)...

בשביל ליצור את החור של התנור הלכתי לנגר בעיר שניסר לי לפי מידה. לא רציתי לשים זכוכית בחור שנוצר מבחינה בטיחותית, אז הדבקתי שקף וציפיתי את החלק האחורי בטפט כדי שלא יזוז. הכפתורים פורקו מצעצוע ישן שקניתי במקס סטוק וכבר לא היה בשימוש.

כשהתחלתי לעצב את המטבח בכלל הייתי בכיוון של צבעים פסטליים ועדינים אבל הבד הזה הגביל אותי בגוונים שיכולתי להשתמש. לבסוף פשוט החלתי לחרוג ממנהגי וללכת על צבעים עזים יותר ונועזים. הרבה לפני שתכננתי את העיצוב הזה ידעתי שאני מתכוונת להשתמש בבד הנפלא הזה. נראה לי שבכוונה הוא חיכה לי בארון ולא העזתי להשתמש בו עד שהפרוייקט הזה פשוט צרח את השם שלו. 
השתמשתי בצבע ורוד של טמבור (AROMATIC BREEZE 1304P POLIUR MESHI MAIM) ולמרות שקניתי מקשר לא מרחתי אותו בסוף והצבע תפס היטב. מכיוון שהצביעה היתה סיזיפית, החלטתי להשתמש בטפט לעיטוף המדפים וגם כי נשאר לי חומר. 
אחרי הצביעה התחלתי בעיצוב, הוספת את הוילון, ציור השבלונה והדבקת הטפטים. הרוב מודבק עם גלונים של דבק חם והידיות עם ברגים שקדחתי בעץ (אומנם עם מקדח של קיר אבל זה לא משנה לעיניינו). 

הקונספט של תותים לא חדש לי ומלווה אותי במספר פרוייקטים לאורך השנים. אני מאוד אוהבת את הסגנון ומתכננת להכניס אותו בצורה כלשהי גם לשיפוץ של הבית שתיכף מתחיל.

את הציור של התותים יצרתי משבלונה שמצאתי באינטרנט אותה הדפסתי על דף מדבקה, כך שהיה ממש קל לצבוע. השתמשתי בספוג וצבעתי את התותים עצמם בצבע של התחתית ואת העלים בטוש..כן! בטוש!. זה הפך הכל ליותר פשוט ומרוב לחץ שהשבלונה לא תצליח, חיכיתי יום עד שהסרתי את זה. 

את הגב של המטבח הכנתי מקאפה, אותה עטפתי בטפט, זה לא היה קל כי הוא כל שנייה התגלגל לי והסתבך אבל לא ממש רואים שיש פאשלות (נכון?).

מכיוון שהרהיט גדול לא היתה אפשרות להביא את כולו לנגר כדי שייקדח לי חור לברז אז אלתרתי איכשהו עם מלא דבק חם את המיקום שלו בקאפה (אני מחזיקה אצבעות שהיא לא תגלה את זה). 

את כל האביזרים קניתי במקס סטוק בעלות של בין 5-10 ש"ח לפריט.  והבית נכנס למדיניות לפיה כל הפלסטיקים נשמרו, נוקו ויובשו על מגבת מלכותית. פלסטיק שנמצא נזרק, ניצל הודות לנחישות שלי (ומשליכו ננזף!).
גם הטוסט משם (עלה 35 ש"ח) והוא מהמם ועושה רעש והבת שלי נהנית ממנו ממש.

את המתנה מסרנו לדניאלה ביום שבת, יום אחרי היומולדת שלה כי עוד היו לי פינישיים קטנים.
תוך מספר שעות הכפתורים של הכיריים כבר מצאו את עצמם בחדר השינה אבל הי..לפחות בסוף הערב אכלנו ביצה עם פלפל וגלידה מסטיק עם חלב :-)!!. 

בקיצור..פרוייקט לא קל, דרושים הכנה והשקעה לא קטנים, אבל זה בהחלט חלום שהתגשם והחיוך של הקטנה שלי אומר הכל. 

ועכשיו אפשר להתפנות ולעשות בנים!

ועד לפעם הבאה!

אל תשכחו להיות יצירתיים!

החיים תותים!

בשבוע שעבר קיבלתי טלפון מהגננת שהתחילה לדבר איתי על מעבר של הקטנה לקבוצת הבוגרים. דבר ראשון אמרתי לה "סליחה, אבל את מתבלבלת בין האמהות לדעתי, כי הבת שלי עדיין תינוקת", דבר שני, התחלתי לבכות, כי הרי היא רק תינוקת..ואז התעשתתי והמשכנו לדבר. מפה לשם היה די ברור שגיל רבע לשנתיים הוא זמן מספיק טוב למעבר גם אם לזו שבגיל עשרה ל35 זה לא מרגיש ככה. סיכמנו מעבר הדרגתי (כדי שלא יהיה לי קשה מדי) וטקס קטן יום לפני המעבר הקבוע. 

מכיוון שרוב השנה אני האמא שיש לה טענות/בקשות'/מענות אז הפעם החלטתי להכין מתנה לקבוצה לאות תודה על הזמן והמאמץ שהושקע בתינוקת שלי (כן! תינוקת!!).

קניתי כוסות יפות ומילאתי אותן בסוכריות והכנתי מחברת מעוצבת לכל אחת (אולי בהמשך אצלם) ולשאר החברים בשכבה הכנתי מטבח פעילות מבד, שיהיה קל ונח להרים ולסגור.

ליצירת הדבר הנהדר הזה השתמשתי בהדרכה מצויינת בקישור הזה:

http://www.clarkscondensed.com/diy/diy-lego-bag-playmat/#_a5y_p=1811318

את כל הפריטים קניתי ב"מקס סטוק", זה מגיע באריזות של 10 ש"ח ואני קניתי שלוש חבילות לטובת המטבח. את כל הפריטים זורקים לשק ודואגים לוודא שאין חלקים קטנים.

אין דברים כאלה, רק בסיום הפרוייקט קלטתי שהבד הפנימי הוא אבטיחים והסגירה שהכנתי תותים. נו תסלחו לי, יש לי תינוקת וזו טפשת שאחרי הריון.

בימים הקרובים אמסור את המתנות.. מקווה שיאהבו..

יאללה, נלך לשתות משהו?

ועד לפעם הבאה,

תעשו טובה, תהיו יצירתיים

אופה חיים בלונדון!

אז כמה חודשים שלא עדכנתי את הבלוג, לא.. תרגעו..זה לא שלא יצרתי, פשוט היינו במעבר דירה והחדר אז עשיתי כמה דברים קטנים. בשבוע שעבר התפניתי ביום החופשי שלי מהעבודה לסדר את חדר היצירה והפרוייקט הראשון שהונח על שולחני היה מתנת פרידה לגיסתי. 

לפני חצי שנה היא הודיעה לנו שהיא שוקלת לנסוע ללמוד קונדיטוריה בלונדון (סמיילי ק-נ-א-ה). אחרי התלבטויות ומחשבות היא החליטה לנסוע, בעיקר בעידוד שלי. היא סופר סופר מוכשרת והדברים שהיא מכינה לא רק יפיפיים אלא גם טעימים בטירוף. אז עודדנו אותה "ללכת על זה" רק בלי לזכור שמקרונים לא נשמרים ליותר משבוע, כך שהסיכוי שנטעם משהו ממה שהיא מכינה בחצי שנה הזו שואף לאפס. בנתיים נסתפק בעוגת הבית וזכרונות.

אז מה יכול יותר להתאים לחובבת אפיה? סט בסגנון אפייה ?(תודו שהפתעתי אתכם).

התחלתי ממחשבה על תיק, כזה שק גדול שהיא תוכל לזרוק לתוכו ארנק ופלאפון ולעשות סיבוב לאורך Oxford Street בדרכה חזרה מהשיעור. 

תוך כדי ההכנות מצאתי בד מעולה של שועלים עם סינר אפייה אבל עדיין זה לא הרגיש לי מספיק ספציפי אז הכנתי תגית חמודה בנושא הכללי. את התגית הכנסתי בין שתי פיסות שעוונית שקופה ותפרתי מסביב. לפני הסגירה הכנסתי פייטים וקצת חרוזים.

מפה לשם, כשבחרתי כרטיס נדלקתי על אח שלו (של הכרטיס..) וקפץ לי הרעיון לשלב גם מחברת מתכונים (שאולי היא תיתן לי להעתיק ממנה בעתיד). קצת השתעשעתי עם השילובים והכל יצא כל כך יפה (החוכמה היא לעבודה עם אותו סטאק של דפים ואז הכל מתאים).

הכל כבר היה מוכן וחיכה יפה על השולחן אבל עד 23:00 עוד שברתי את הראש מה להוסיף. בסוף נזכרתי שכבר מלא זמן אני מתה להכין כרטיס שייקר ולא מוצאת סיבה. אז התחלתי לאלתר ולבסוף פניתי לאלוהי היצירה, הפינטרסט.
מצאתי הדרכה מעולה ותוך פחות מחצי שעה הוא היה מתוקתק.

ההדרכה מכאן: https://youtu.be/GNhCzC6dZ4M

מכיוון שאין לי מכשיר חיתוך BIGSHOT (אולי בעלי קורא את הבלוג ומבין את הרמז..) השתמשתי במחוגה עם סכין שמחוברת אליה וזה אחלה פטנט למי שהאמצעים שלו דלים. 

כשהיא תחזור, אנדב אותה לפוסט מיוחד בבלוג שיכלול מתכון שווה. 

אבל עד שזה יקרה, נתנחם בפרוסה מרולדין...

המחברת בפוזה מאחור

שתהיה שנה טובה ומתוקה ומלאת יצירה!

הכל ב-10 שקל!

לפעמים לא צריך יותר מקצת חשיבה מחוץ לקופסא+ שיטוט קצר באיקאה+ שאריות, כדי ליצור מתנה מושקעת למעבר דירה. 

לפני כמה שבועות הייתי באיקאה וקניתי את הכלי הזה לצמחים. בדרך חזרה חשבתי על זה שבעצם אני לא מסתדרת כל כך טוב עם צמחים. אני תמיד קונה בשמחה ובששון ערמות של שתילים, משקה אותם ביומיים שלמחרת ואז שוכחת מהם לחצי שנה. מזל שעם יצירה אני מסתדרת טוב יותר, אז לא היתה ברירה והוחלט להעביר אותו הלאה כמתנה משודרגת.

החלטתי לעשות לו מין הדפס גאומטרי בצורת משולשים. הצביעה שלהם לא היתה קלה, לקח לי לא מעט זמן לשרטט מדוייק ולצבוע אבל אחרי שמתחילים זה די ממכר. 

הטריק הוא לשרטט את כל המשולשים בהתחלה על גבי הכלי ואז לתחום אותם עם סלוטייפ ולצבוע (חבר'ה, אתם יודעים את התשובה, כן, אחד אחד). אחרי שצובעים עוברים למשולש אחר בצד השני כדי שהקודם יתייבש ולא יימרח.

אז מה צריך?

כלי לצמחים (כזה שצבע אקרילי אוהב..לא אלו עם הלכה)

צבעי אקריל

סלוטייפ

עפרון (ואין מה לעשות..גם מחק)

משולש נייר גזור לפי הגודל הרצוי (או כל צורה אחרת, תתפרעו)

חוטי טריקו

חפץ כלשהו לתלייה, נניח טבעת (לא יהלום) עץ. 

איך עשיתי?

על גבי הכלי החום לצמחים (שלי נקנה ב-5 ש"ח באיזור המציאות של איקאה) שירטטתי משולשים עם שבלונה שהכנתי מנייר. צבעתי כל משולש בצבע שונה, ובאופן אקראי לגמרי, בצבעים אקריליים (מקס סטוק). 

בסיום הייבוש ריססתי בלכה אקרילית על בסיס מים. 

לתלייה השתמשתי בשאריות של חוטי טריקו שנשארו מסריגת שטיח לקטנה שלי. עשיתי קשר למטה ובין כל שני חוטים עשיתי קשר. מדדתי בערך 15 ס"מ והמשכתי בקשירות, הפעם לקחתי חוט אחד מכל זוג וקשרתי אותם אחד לשני (אחד ימני ואחד שמאלי). בקצה הוספתי טבעת בעץ ממשחק ישן שהלך לעולמו. 

הינה פה רואים את זה טוב:

כל החומרים עלו בערך 10 ש"ח (זמן עבודה בערך 5000 ש"ח אבל העיקר שנהנתי).  

נדרש פה צמח ורוד!

לחיי מעברים והתחלות חדשות!

וכמובן, יצירה!

שבוע טוב,

חתימה טובה!

בחודש שעבר היה לי יומולדת (לא חברים, לא שואלים כמה!) והחלטתי להזמין לי מתנה מחו"ל. בימינו זה כל כך קל להזמין, הכל נגיש ונח. חיפשתי במיוחד את החותמות שהמלצתי עליהן באחד הפוסטים הקודמים כי בארץ קשה למצוא אותן ואת אלה שיש, כבר קניתי. בחו"ל יש מגוון עצום שלהן ואז קשה לי קשה לבחור.

תוך כדי חיפושים הגעתי לאתר מצויין שגם שולח לארץ וגם במחיר סביר לטעמי ומשם החלטתי להזמין:
https://www.simonsaysstamp.com.

בהמשך גם מצאתי אתר שמספק קופון הנחה לקנייה (עוד מתנה ליומולדת!). אפשר לבחור איזה קופון רוצים ולהקליד אותו בסיום ההזמנה:
http://www.retailmenot.com/view/simonsaysstamp.com
(שימו לב שחלקם פגי תוקף אז צריך לחפש).

וזה השלל שלי!

וכבר הספקתי להכין מחברת עטופה בכריכת בד מתנה לחברה:

 ועוד זוית כדי שתאמינו שיש שם באמת מחברת:

יומולדת שמח לי!

ולכם?

שבוע מלא יצירה!

חיים בסרט!
אני זוכרת שכשהיינו רווקים וזוגות נשואים עם ילדים היו מתלהבים מחתונות, בטענה שזה זמן בילוי יחידי של להם, היינו מרימים גבה, ומסננים אחד לשני "לנו זה לא יקרה".
אז נחשו מה? זה קרה, והינה לפני כמה שבועות חיתנו את בן דוד של בעלי (מזל טוב!) עם בחירת ליבו בחתונת צהריים ביום שישי.
לא יכולתי לבקש אירוע משמח יותר. שמש, אוכל טעים, מוזיקה קלילה וכמובן, שעה סבירה לחזור בה הביתה. כן, לא היו מאושרים מאיתנו. אז לכבוד המאורע החלטתי לפנק את הקטנה בשמלה חגיגית. שבוע לפני תכננתי, גזרתי, הנדסתי את חיי מחדש כך שאוכל לפנות שעתיים למשימה.

בחירת הבדים היתה קלה הפעם כי כשניגשתי לארון נזכרתי בבד הדובים ה"היסטרי" שקניתי שבוע קודם ומעליו ממש במקרה היה מונח  בד "רגוע" שפשוט התאים לו כמו כפפה ליד (או חתן לכלה אם נשמור על רוח הדברים).

את הגזרה הוצאתי מספר מצויין שקניתי ביפן שיש בו הרבה גזרות קלות שלא דורשות מאמץ רב. את הכפתורים הכנתי עם מכשיר חמוד שמייצר כפתורים ידנית (הינה לינק לסרטון ברשת https://www.youtube.com/watch?v=fd59W75u99g). את החורים לכפתורים עשיתי בחנות סדקית. אני לא משתמשת אף פעם במכשיר שהגיע עם המכונה, כי מהניסיון שלי הוא לא יעיל ולרוב הורס את הבגד (אז אומנם זה מייקר את העלויות אבל שווה את זה).

בבוקר החתונה עוד הספקתי להכין סרט לשיער מגומי נוצץ, שאין לי מושג למה הוא אמור לשמש, אבל הוא היה כל כך יפה ותואם בצבע לשמלה (!!) שלא עמדתי בפיתוי (אמממ..זה קורה לי הרבה לאחרונה..). השוס שהפעם
אפילו צילמתי את השלבים השונים על מנת שגם אתם תוכלו להכין בעצמכם.

אז מה להביא?
סרט גומי מכל סוג שהוא
דבק בד (אני משתמשת בגוטרמן)
סרגל
מספריים לבד

ואיך מכינים?
חותכים את הגומי לפי היקף הראש ומחברים לעיגול. חותכים עוד פס קטן ויוצרים ממנו שתי לולאות צמודות (תמונה 4+3). מחברים אותן לתפר של הסרט (כדי להסתיר אותו בהמשך) או בתפירה או עם דבק בד. לסיום חותכים עוד חתיכה קטנה ועוטפים את החיבור של הלולאות עם הסרט (תמונה 6). ממתינים כמה דקות לייבוש וזה מוכן.

ולמי שאין מכונה?
אפשר להכין ה-כ-ל עם דבק שמיועד לבד רק צריך לשים כמות נכבדה בחיבור הראשון על מנת שלא יפתח.

אז כמו שרבים וטובים כבר גילו לפנינו, החתונה באמת היתה נהדרת, אכן בילוי לעיניין. רקדנו ונהנו והקטנה גם זכתה לטעימה של גלידה. בקיצור, ממליצה לכל הנשואים +.

אז עד החתונה הבאה...

שיהיה שבוע נפלא!

סל - סלע - סלעית

השבוע נסענו לבקר חברים יקרים שלנו שעברו להתגורר בישוב סלעית. 

ומה מביאים לחנוכת בית?

הם אומנם עברו לפני חודש, אבל על המתנה שלהם התחלתי לחשוב בסמוך לתחילת הבניה שם. לאורך השנים הכנתי לבנים המקסימים שלהם בעיקר שמיכות ומתנות קטנות, וכשניסיתי לחשוב מה יכול להתאים למעבר לבית חדש די נתקעתי.

אז כרגיל, חברתי לידידי PINTEREST וחיפשתי רעיונות, המשכתי גם לחפש רעיונות באינטרנט, ואז, משום מקום, הרצתי לעצמי בראש את שם היישוב אליו הם עברו, ופתאום קפץ לי רעיון- להכין סל!

אוקיי, מעולה חשבתי לעצמי, אבל איך לעזאזל מכינים סל!?

הסתכלתי קצת בהדרכות ובסוף אילתרתי מהראש. הניסיון ראשון לא צלח כי השתמשתי רק בבדים דקים והסל יצא די רך ולא הצליח לעמוד בעצמו. בניסיון השני כבר הייתי משופשפת והשתמשתי בפליזלין עבה שקניתי אצל יוסי בנחלה (רחוב השומר מצד שמאל). הבד הפנימי הוא בד כותנה רגיל עם פסים אפורים ואת הפליזלין גיהצתי אליו. הבד החיצוני, גם הוא מהנחלה, הוא בד שמגיע עם שכבת אקרילן שכבר תפורה אליו ויוצרת את התיפורים המקסימים. בחרתי להכין סל גדול כדי שהננסים יוכלו לשים בו את הצעצועים שלהם. המידות שלו הן 60 ס"מ רוחב ו-45 ס"מ גובה. 

                                                        

בנוסף סרגתי שטיח מחוטי טריקו שישתלב בחדר הילדים. גיליתי את הצבעים השולטים בחדר (בערמומיות ודרך הבעל) וניסיתי להתאים עד כמה שאפשר את הצבעים.

                                                 חותמות מדהימות של PURE INNOCENCE

להשלמת המראה, הוספתי תווית מוחתמת בצידו של הסל. אני מאוד אוהבת להשתמש בחותמות, בעיקר על בדים, זה נותן טאצ' אישי ומיוחד. החותמות החביבות עלי הן חותמות של משפטים, ומכיוון שדי קשה להשיג אותם, אז כשאני מוצאת אני קונה מיד. כאן לדוגמא המשפט הוא מסט חותמות של PURE INNOCENCE שקניתי בחנות של "נתנאלה" בחולון. אני גם אוהבת חותמות עם דמויות תמימות ופשוטות אותן אני מחתימה בעזרת דיו מיוחד לבד. לצורך התווית הזו השתמשתי בבד קנווס ואחרי ההחתמה תפרתי ריבוע מסביב על מנת ליצור תיפורים יפים וגזרתי במספרי זיגזג. כדי ליצור את החור השתמשתי במכשיר שנקרא Crop-A-Dile (הורוד והמהמם שלי). השחלתי חוט טריקו (שאריות או לא להיות..) על מנת לשמור על אחידות עם השטיח.

את המתנה מסרנו במפגש, כולם אהבו והקטנצ'יק נכנס לסל והעמיד פנים שהוא "משה בתיבה", מה שהיה מאוד מצחיק ומרגש ושווה את שתי המחטים שנשברו תוך כדי תפירה. סגרנו בינינו שאת הבית הם לא יעזבו בעשור הקרוב לפחות, כי אחרי המתנה הזו, אני צריכה לאגור כוחות לאחת חדשה..

תכלס, זה מה זה נכון..

חג שמח ומלא יצירה עד לפעם הבאה..