אופה חיים בלונדון!

אז כמה חודשים שלא עדכנתי את הבלוג, לא.. תרגעו..זה לא שלא יצרתי, פשוט היינו במעבר דירה והחדר אז עשיתי כמה דברים קטנים. בשבוע שעבר התפניתי ביום החופשי שלי מהעבודה לסדר את חדר היצירה והפרוייקט הראשון שהונח על שולחני היה מתנת פרידה לגיסתי. 

לפני חצי שנה היא הודיעה לנו שהיא שוקלת לנסוע ללמוד קונדיטוריה בלונדון (סמיילי ק-נ-א-ה). אחרי התלבטויות ומחשבות היא החליטה לנסוע, בעיקר בעידוד שלי. היא סופר סופר מוכשרת והדברים שהיא מכינה לא רק יפיפיים אלא גם טעימים בטירוף. אז עודדנו אותה "ללכת על זה" רק בלי לזכור שמקרונים לא נשמרים ליותר משבוע, כך שהסיכוי שנטעם משהו ממה שהיא מכינה בחצי שנה הזו שואף לאפס. בנתיים נסתפק בעוגת הבית וזכרונות.

אז מה יכול יותר להתאים לחובבת אפיה? סט בסגנון אפייה ?(תודו שהפתעתי אתכם).

התחלתי ממחשבה על תיק, כזה שק גדול שהיא תוכל לזרוק לתוכו ארנק ופלאפון ולעשות סיבוב לאורך Oxford Street בדרכה חזרה מהשיעור. 

תוך כדי ההכנות מצאתי בד מעולה של שועלים עם סינר אפייה אבל עדיין זה לא הרגיש לי מספיק ספציפי אז הכנתי תגית חמודה בנושא הכללי. את התגית הכנסתי בין שתי פיסות שעוונית שקופה ותפרתי מסביב. לפני הסגירה הכנסתי פייטים וקצת חרוזים.

מפה לשם, כשבחרתי כרטיס נדלקתי על אח שלו (של הכרטיס..) וקפץ לי הרעיון לשלב גם מחברת מתכונים (שאולי היא תיתן לי להעתיק ממנה בעתיד). קצת השתעשעתי עם השילובים והכל יצא כל כך יפה (החוכמה היא לעבודה עם אותו סטאק של דפים ואז הכל מתאים).

הכל כבר היה מוכן וחיכה יפה על השולחן אבל עד 23:00 עוד שברתי את הראש מה להוסיף. בסוף נזכרתי שכבר מלא זמן אני מתה להכין כרטיס שייקר ולא מוצאת סיבה. אז התחלתי לאלתר ולבסוף פניתי לאלוהי היצירה, הפינטרסט.
מצאתי הדרכה מעולה ותוך פחות מחצי שעה הוא היה מתוקתק.

ההדרכה מכאן: https://youtu.be/GNhCzC6dZ4M

מכיוון שאין לי מכשיר חיתוך BIGSHOT (אולי בעלי קורא את הבלוג ומבין את הרמז..) השתמשתי במחוגה עם סכין שמחוברת אליה וזה אחלה פטנט למי שהאמצעים שלו דלים. 

כשהיא תחזור, אנדב אותה לפוסט מיוחד בבלוג שיכלול מתכון שווה. 

אבל עד שזה יקרה, נתנחם בפרוסה מרולדין...

המחברת בפוזה מאחור

שתהיה שנה טובה ומתוקה ומלאת יצירה!

הכל ב-10 שקל!

לפעמים לא צריך יותר מקצת חשיבה מחוץ לקופסא+ שיטוט קצר באיקאה+ שאריות, כדי ליצור מתנה מושקעת למעבר דירה. 

לפני כמה שבועות הייתי באיקאה וקניתי את הכלי הזה לצמחים. בדרך חזרה חשבתי על זה שבעצם אני לא מסתדרת כל כך טוב עם צמחים. אני תמיד קונה בשמחה ובששון ערמות של שתילים, משקה אותם ביומיים שלמחרת ואז שוכחת מהם לחצי שנה. מזל שעם יצירה אני מסתדרת טוב יותר, אז לא היתה ברירה והוחלט להעביר אותו הלאה כמתנה משודרגת.

החלטתי לעשות לו מין הדפס גאומטרי בצורת משולשים. הצביעה שלהם לא היתה קלה, לקח לי לא מעט זמן לשרטט מדוייק ולצבוע אבל אחרי שמתחילים זה די ממכר. 

הטריק הוא לשרטט את כל המשולשים בהתחלה על גבי הכלי ואז לתחום אותם עם סלוטייפ ולצבוע (חבר'ה, אתם יודעים את התשובה, כן, אחד אחד). אחרי שצובעים עוברים למשולש אחר בצד השני כדי שהקודם יתייבש ולא יימרח.

אז מה צריך?

כלי לצמחים (כזה שצבע אקרילי אוהב..לא אלו עם הלכה)

צבעי אקריל

סלוטייפ

עפרון (ואין מה לעשות..גם מחק)

משולש נייר גזור לפי הגודל הרצוי (או כל צורה אחרת, תתפרעו)

חוטי טריקו

חפץ כלשהו לתלייה, נניח טבעת (לא יהלום) עץ. 

איך עשיתי?

על גבי הכלי החום לצמחים (שלי נקנה ב-5 ש"ח באיזור המציאות של איקאה) שירטטתי משולשים עם שבלונה שהכנתי מנייר. צבעתי כל משולש בצבע שונה, ובאופן אקראי לגמרי, בצבעים אקריליים (מקס סטוק). 

בסיום הייבוש ריססתי בלכה אקרילית על בסיס מים. 

לתלייה השתמשתי בשאריות של חוטי טריקו שנשארו מסריגת שטיח לקטנה שלי. עשיתי קשר למטה ובין כל שני חוטים עשיתי קשר. מדדתי בערך 15 ס"מ והמשכתי בקשירות, הפעם לקחתי חוט אחד מכל זוג וקשרתי אותם אחד לשני (אחד ימני ואחד שמאלי). בקצה הוספתי טבעת בעץ ממשחק ישן שהלך לעולמו. 

הינה פה רואים את זה טוב:

כל החומרים עלו בערך 10 ש"ח (זמן עבודה בערך 5000 ש"ח אבל העיקר שנהנתי).  

נדרש פה צמח ורוד!

לחיי מעברים והתחלות חדשות!

וכמובן, יצירה!

שבוע טוב,

חתימה טובה!

בחודש שעבר היה לי יומולדת (לא חברים, לא שואלים כמה!) והחלטתי להזמין לי מתנה מחו"ל. בימינו זה כל כך קל להזמין, הכל נגיש ונח. חיפשתי במיוחד את החותמות שהמלצתי עליהן באחד הפוסטים הקודמים כי בארץ קשה למצוא אותן ואת אלה שיש, כבר קניתי. בחו"ל יש מגוון עצום שלהן ואז קשה לי קשה לבחור.

תוך כדי חיפושים הגעתי לאתר מצויין שגם שולח לארץ וגם במחיר סביר לטעמי ומשם החלטתי להזמין:
https://www.simonsaysstamp.com.

בהמשך גם מצאתי אתר שמספק קופון הנחה לקנייה (עוד מתנה ליומולדת!). אפשר לבחור איזה קופון רוצים ולהקליד אותו בסיום ההזמנה:
http://www.retailmenot.com/view/simonsaysstamp.com
(שימו לב שחלקם פגי תוקף אז צריך לחפש).

וזה השלל שלי!

וכבר הספקתי להכין מחברת עטופה בכריכת בד מתנה לחברה:

 ועוד זוית כדי שתאמינו שיש שם באמת מחברת:

יומולדת שמח לי!

ולכם?

שבוע מלא יצירה!

חיים בסרט!
אני זוכרת שכשהיינו רווקים וזוגות נשואים עם ילדים היו מתלהבים מחתונות, בטענה שזה זמן בילוי יחידי של להם, היינו מרימים גבה, ומסננים אחד לשני "לנו זה לא יקרה".
אז נחשו מה? זה קרה, והינה לפני כמה שבועות חיתנו את בן דוד של בעלי (מזל טוב!) עם בחירת ליבו בחתונת צהריים ביום שישי.
לא יכולתי לבקש אירוע משמח יותר. שמש, אוכל טעים, מוזיקה קלילה וכמובן, שעה סבירה לחזור בה הביתה. כן, לא היו מאושרים מאיתנו. אז לכבוד המאורע החלטתי לפנק את הקטנה בשמלה חגיגית. שבוע לפני תכננתי, גזרתי, הנדסתי את חיי מחדש כך שאוכל לפנות שעתיים למשימה.

בחירת הבדים היתה קלה הפעם כי כשניגשתי לארון נזכרתי בבד הדובים ה"היסטרי" שקניתי שבוע קודם ומעליו ממש במקרה היה מונח  בד "רגוע" שפשוט התאים לו כמו כפפה ליד (או חתן לכלה אם נשמור על רוח הדברים).

את הגזרה הוצאתי מספר מצויין שקניתי ביפן שיש בו הרבה גזרות קלות שלא דורשות מאמץ רב. את הכפתורים הכנתי עם מכשיר חמוד שמייצר כפתורים ידנית (הינה לינק לסרטון ברשת https://www.youtube.com/watch?v=fd59W75u99g). את החורים לכפתורים עשיתי בחנות סדקית. אני לא משתמשת אף פעם במכשיר שהגיע עם המכונה, כי מהניסיון שלי הוא לא יעיל ולרוב הורס את הבגד (אז אומנם זה מייקר את העלויות אבל שווה את זה).

בבוקר החתונה עוד הספקתי להכין סרט לשיער מגומי נוצץ, שאין לי מושג למה הוא אמור לשמש, אבל הוא היה כל כך יפה ותואם בצבע לשמלה (!!) שלא עמדתי בפיתוי (אמממ..זה קורה לי הרבה לאחרונה..). השוס שהפעם
אפילו צילמתי את השלבים השונים על מנת שגם אתם תוכלו להכין בעצמכם.

אז מה להביא?
סרט גומי מכל סוג שהוא
דבק בד (אני משתמשת בגוטרמן)
סרגל
מספריים לבד

ואיך מכינים?
חותכים את הגומי לפי היקף הראש ומחברים לעיגול. חותכים עוד פס קטן ויוצרים ממנו שתי לולאות צמודות (תמונה 4+3). מחברים אותן לתפר של הסרט (כדי להסתיר אותו בהמשך) או בתפירה או עם דבק בד. לסיום חותכים עוד חתיכה קטנה ועוטפים את החיבור של הלולאות עם הסרט (תמונה 6). ממתינים כמה דקות לייבוש וזה מוכן.

ולמי שאין מכונה?
אפשר להכין ה-כ-ל עם דבק שמיועד לבד רק צריך לשים כמות נכבדה בחיבור הראשון על מנת שלא יפתח.

אז כמו שרבים וטובים כבר גילו לפנינו, החתונה באמת היתה נהדרת, אכן בילוי לעיניין. רקדנו ונהנו והקטנה גם זכתה לטעימה של גלידה. בקיצור, ממליצה לכל הנשואים +.

אז עד החתונה הבאה...

שיהיה שבוע נפלא!

סל - סלע - סלעית

השבוע נסענו לבקר חברים יקרים שלנו שעברו להתגורר בישוב סלעית. 

ומה מביאים לחנוכת בית?

הם אומנם עברו לפני חודש, אבל על המתנה שלהם התחלתי לחשוב בסמוך לתחילת הבניה שם. לאורך השנים הכנתי לבנים המקסימים שלהם בעיקר שמיכות ומתנות קטנות, וכשניסיתי לחשוב מה יכול להתאים למעבר לבית חדש די נתקעתי.

אז כרגיל, חברתי לידידי PINTEREST וחיפשתי רעיונות, המשכתי גם לחפש רעיונות באינטרנט, ואז, משום מקום, הרצתי לעצמי בראש את שם היישוב אליו הם עברו, ופתאום קפץ לי רעיון- להכין סל!

אוקיי, מעולה חשבתי לעצמי, אבל איך לעזאזל מכינים סל!?

הסתכלתי קצת בהדרכות ובסוף אילתרתי מהראש. הניסיון ראשון לא צלח כי השתמשתי רק בבדים דקים והסל יצא די רך ולא הצליח לעמוד בעצמו. בניסיון השני כבר הייתי משופשפת והשתמשתי בפליזלין עבה שקניתי אצל יוסי בנחלה (רחוב השומר מצד שמאל). הבד הפנימי הוא בד כותנה רגיל עם פסים אפורים ואת הפליזלין גיהצתי אליו. הבד החיצוני, גם הוא מהנחלה, הוא בד שמגיע עם שכבת אקרילן שכבר תפורה אליו ויוצרת את התיפורים המקסימים. בחרתי להכין סל גדול כדי שהננסים יוכלו לשים בו את הצעצועים שלהם. המידות שלו הן 60 ס"מ רוחב ו-45 ס"מ גובה. 

                                                        

בנוסף סרגתי שטיח מחוטי טריקו שישתלב בחדר הילדים. גיליתי את הצבעים השולטים בחדר (בערמומיות ודרך הבעל) וניסיתי להתאים עד כמה שאפשר את הצבעים.

                                                 חותמות מדהימות של PURE INNOCENCE

להשלמת המראה, הוספתי תווית מוחתמת בצידו של הסל. אני מאוד אוהבת להשתמש בחותמות, בעיקר על בדים, זה נותן טאצ' אישי ומיוחד. החותמות החביבות עלי הן חותמות של משפטים, ומכיוון שדי קשה להשיג אותם, אז כשאני מוצאת אני קונה מיד. כאן לדוגמא המשפט הוא מסט חותמות של PURE INNOCENCE שקניתי בחנות של "נתנאלה" בחולון. אני גם אוהבת חותמות עם דמויות תמימות ופשוטות אותן אני מחתימה בעזרת דיו מיוחד לבד. לצורך התווית הזו השתמשתי בבד קנווס ואחרי ההחתמה תפרתי ריבוע מסביב על מנת ליצור תיפורים יפים וגזרתי במספרי זיגזג. כדי ליצור את החור השתמשתי במכשיר שנקרא Crop-A-Dile (הורוד והמהמם שלי). השחלתי חוט טריקו (שאריות או לא להיות..) על מנת לשמור על אחידות עם השטיח.

את המתנה מסרנו במפגש, כולם אהבו והקטנצ'יק נכנס לסל והעמיד פנים שהוא "משה בתיבה", מה שהיה מאוד מצחיק ומרגש ושווה את שתי המחטים שנשברו תוך כדי תפירה. סגרנו בינינו שאת הבית הם לא יעזבו בעשור הקרוב לפחות, כי אחרי המתנה הזו, אני צריכה לאגור כוחות לאחת חדשה..

תכלס, זה מה זה נכון..

חג שמח ומלא יצירה עד לפעם הבאה..

Hip Hop Hooray!!!! פורים הגיע!

 

 

ואווו!!! איזו התרגשות. מאז ומתמיד אני אוהבת את החג הזה. כמו בכל חג יהודי אחר, קודם מנסים להרוג אותנו ואז הכל מסתדר ויש חגיגה.  

בתור ילדה קטנה הייתי מתחפשת כמעט כל שנה לסינית, כשהתבגרתי התחלתי לבחור בעצמי את התחפושות אבל בשנים האחרונות אני קצת מחפפת. כשנולדה הנסיכה ידעתי שאין מצב שאני מוותרת על תחפושת מיוחדת בשבילה.

אני לא מתחברת לתחפושות מגושמות ולא נוחות, חשוב לי שיהיה נח ולא חם,  במיוחד שהשנה פורים ממש בקיץ.

חשבתי הרבה מה להכין לה ולא הצלחתי לחשוב על משהו ממש מקורי אז לקחתי רעיון חמוד מהפינטרסט והתחלתי ליישם.

בנחלת בינימין מצאתי את כל הבדים המתאימים (בא לי לגור שם!). הכי כיף לקנות חצאי מטר מכל בד בידיעה שזה יספיק.

בהתחלה די שברתי את הראש לגבי הבגד עצמו, רציתי להכין אוברול אבל לא מצאתי גזרה וכשניסיתי לאלתר...נו אתם יודעים.. לאלתר..שתיים בלילה...

אחרי שהתבאסתי וכבר חשבתי לשנות כיוון, עלה לי רעיון לקחת חולצה קיימת ולגזור אותה  ולהוציא ממנה את הגזרה עם נייר קופי. אחרי כמה ניסיונות הצלחתי, וכדי שאוכל להלביש לה בקלות עשיתי שרוול רק בצד אחד. לא רציתי להוסיף ריצרץ', גם כי לא מצאתי רצרץ' קטן וזה גם פחות נח לתינוק לטעמי (בקיצור, התעצלתי).
 

את המכנסיים הכנתי ממספר מתוק שקניתי ביפן ואת ההדרכה לחצאית מצאתי באינטרנט (פשוט רשמתי TUTU SKIRT ומצאתי את זה http://www.diynetwork.com/how-to/make-and-decorate/crafts/how-to-make-a-classic-tulle-tutu ).

 

זהו, הסרט והקישוט לידיים זה כבר מהראש. רציתי להוסיף גלימה אבל זה היה נראה לי מסורבל.

 

 

זה הפורים הראשון שלי בתור אמא והקטנה בכלל לא מבינה מה פשר הנוצצים בכל פינה, וברור שההתלהבות היא שלי לחלוטין, אבל עדיין, זה ממש נפלא לראות אותה מחופשת וכל כך שמחה.

לא להאמין שבשנה הבאה היא כבר תבחר בעצמה את התחפושת..

אז עד שנה הבאה, קבלו עוד תמונה

 

שיהיה חג שמח!



שגעון הפילים!

השבוע שוטטתי בפינטרסט ומצאתי המון רעיונות שקשורים לפילים.
לא יודעת מה גרם לי לחפש דווקא פילים (אולי הארוחות של יום שישי?) אבל זה השתלם לי כי מצאתי גזרות חינמיות נחמדות ולא בזבזתי רגע וישר הכנתי.
הפילון הזה יצא הכי מוצלח וגם גם ההכנה שלו די פשוטה ולקחה לי בערך שעה נטו (אבל חמש ברוטו כשיש תינוקת). 

כמו תמיד החלק הקשה הוא בחירת הבדים. הפעם התחשק לי משהו קלאסי ופחות ורדרדי (למרות שזה הצבע האהוב עלי).
לפני שסגרתי את הפילון בתפר ידני הכנסתי לתוכו פעמון כדי שירשרש קצת.. אבל זה ממש לא חובה...

לתינוקות זה ממש לא משנה אם זו עבודת יד או לא, העיקר שאפשר להכניס את זה לפה

 



 

מפגש פסגה

 

אז גם אתם יכולים להכין לכם פילון כזה: ההדרכה מכאן: http://birchfabrics.blogspot.co.il/2013/07/free-pattern-tutorial-henry-helga.html

 

אל תשכחו לשתף אותי בתוצרים,

 

שבוע טוב,

 

מזכרות,

 

השבוע הייתי במקס סטוק (הבטחתי לכם , לא?), היו שם דברים מקסימים. החנות הזו מצליחה לקלוע כל פעם לטעם שלי וזה די מדהים שמחלקת היצירה שלהם ממש מתפתחת. אפשר היום להשיג שם דברים שעד לא מזמן היה אפשר להשיג רק בחו"ל או לפחות בחנויות יצירה יוקרתיות בארץ.

שוטטתי שם קרוב לשעתיים, גם הקטנה נהנתה כי היתה כל הזמן במנשא.

 

כשאני נכנסת לחנות אני בדרך כלל הולכת ישר לאגף היצירה, אחר כך  לאפייה ולבסוף אם נשאר זמן עושה סיבוב מהיר בכל החנות כי אין לדעת מה יצוץ ומאיפה.

השבוע הם הביאו חותמות באנגלית ובעברית (ממש התבאסתי אבל לא קניתי כי כבר אין לי מקום לעוד חותמות) ועוד כל מיני חותמות שמתאימות למתנות. קניתי גם כמה צבעים שונים של פייטים כי יש לי איזה חשק להכין כרטיס שייקר. אני לא יודעת עד כמה זה ייצא לפועל, אבל 2.5 שקל לשקית ענקית, מי אני שאסרב.

 

הפעם, גולת הכותרת לדעתי היתה מוצרי העץ שהם הביאו. מלא, מלא מלא, סוגים שונים. העין שלי צדה ישר את הארונית הזו והחלטתי שאשתמש בה להכין לקטנה שלי מזכרת למוצץ הראשון ולצמידי הסימון מהבית חולים. הם שוכבים בשידת החתלה והרבה זמן שאני רוצה לשמר אותם בדרך מיוחדת. 

 

נכון שהיא מושלמת? 

הארונית הזו בערך 20 ס"מ גובה ועלתה לי 15 ש"ח. 
 

אז בגלל שידעתי בדיוק מה אני מתכננת עבורה התחלתי כבר בשבוע שעבר לעטוף אותה בדפים מהמממים שלCarta Bella שהזמנתי מ"אמאזון" (שהגיעו תוך שבוע וחצי!!). להזמין מחו"ל יוצא קצת יותר זול מלקנות כאן אבל מה שבעיניי יותר חשוב זה שיש מבחר שלא תמיד מגיע לארץ.

אפשר למצוא את הקיט הזה בקישור כאן:

http://www.amazon.com/gp/product/B00HYHZO1C?psc=1&redirect=true&ref_=oh_aui_detailpage_o00_s00

הינה כמה דוגמאות לדפים היפיפיים שלו:

 

 

בעיקרון העבודה לא היתה מסובכת, וכרגיל החלק הקשה ביצירה הוא התאמת הצבעים והדפים, אבל היי, זה החלק הכי כיפי.

בשלב הראשון היו הרבה מדידות וגזירות לפי הגודל הרצוי. חשוב למדוד נכון את הגודל של כל החלקים, אבל גם אם קצת מפקששים זה לא נורא, או כמו שחברה שלי אומרת:  "עבודה סלחנית".

 

אחרי שכל הארון היה עטוף כדי לטשטש את הטעויות ולתת לארונית מראה יותר וינטג' השתמשתי בדיו דיסטרס בפינות ובחיבורים.



 

אחרי שהכל היה מוכן, הוספתי את הפרטים האחרונים, יותר נכון בעלי הוסיף (הייתם מאמינים שהכתב שלו יותר יפה משלי? באמת!) והכנסתי את הצמידים למגירה ואת המוצץ והדבקתי כדי למנוע נפילה. בסוף הוספתי משולשים לתלייה (גם מהמקס סטוק!) על הקיר.

 

אז מה צריך?
ארונית, דפים , עפרון, דבק, מספריים לנייר או סכין חיתוך טובה, סרט מדידה (עדיף על פני סרגל כי יותר קל למדוד בפנים עם הסרט).

 

אני השתמשתי בדבק הזה:

 

וזהו..

זוהי מתנה לקטנה שלי לגיל שנה, מעניין מתי היא כבר תבין מה שמרתי ותתרגש כמו שאני מתרגשת לשמור אותם.

 

שבוע נפלא,

 

שמיכות או לא להיות!

הקטנה שלי הגיעה לעולם בקיץ אבל אותי זה לא עיניין ומהרגע הראשון ידעתי שהבד המהמם הזו יהפוך לשמיכה.
בהתחלה עוד חשבתי שזה יהיה קצת משעמם  לתפור "סתם שמיכה" וניסיתי למצוא לו ייעודיים אחרים אבל הכל ניסיון לגזור נתקפתי בחרדה.
אז מהר מאוד שחררתי וחזרתי למקור.

לפעמים החוכמה ביצירה היא בבחירת החומרים כי יש דברים שיכולים להראות מדהימים אם רק יודעים לשלב נכון בין החומר למוצר שמתכננים.
לדוגמא, בד שמספר סיפור כלשהו לא יהיה נכון לגזור לחלקים קטנים ואילו בד עם פרינט (הדפס) קטנטן יתאים דווקא לשמיכת טלאים.

אז במקרה הזה הפשלתי שרוולים ו..לא עשיתי יותר מדי...הבד מדבר בעד עצמו.



לאכול את הרגליים האלה

לצידו השני של הבד חיברתי בד מינקי נעים וחמים ובפנים הוספתי יריעת אקרילן שתיתן לו מראה של שמיכת פוך.

וכשהיא הסכימה לבסוף לדגמן:

 אני בהחלט מתכננת להכין עוד אחת כזו לקיץ ומחכה לבד המתאים שיפול ברשתי.

השבוע הייתי במקס סטוק וקניתי כל מיני דברים מעץ שחשבתי שאפשר לקשט. אין לי עוד רעיון מגובש אבל אתחיל ואזרום. כשיהיו תוצרים אעלה לכאן גם הדרכה.

ועוד מעט פ-ו-ר-י-ם!! איזה כיף. אני שוברת את הראש למה לחפש את הקטנה כי היא עוד לא עומדת אז התחפושת צריכה להיות נוחה ומתאימה לשלב ההתפתחותי שלה. לא פשוט. מאמינה שבסוף אמצא משהו.

שבוע טוב בנתיים,

1,2,3, מתחילים!

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אז מי אני?

שמי גליה, בעשור השלישי לחיי. נשואה באושר לאייל,  פסיכיאטר ואהבת חיי וחולקים את דניאלה, נשנוש מתוק שהצטרפה אלינו למשפחה לפני תשעה חודשים. אני עובדת סוציאלית במקצועי ויוצרת בנשמה.
למדתי תפירה במשך שנתיים וזו אהבתי העיקרית אבל בין השאר אני גם אוהבת לסרוג וקצת ליצור בנייר. בימים שאיני יוצרת אני כנראה קונה איזשהו משהו שקשור ליצירה וממלאת את החדר. בבית הקודם היה לי חצי חדר לשגעונות שלי, עכשיו כבר התרחבתי לחדר שלם ויום יבוא ואשתמש בכל החומרים שיש לי (לפחות זה מה שאני מספרת לבעלי :-))
כרגע אני בחופשת לידה ומנצלת את דקות המנוחה היחידות שיש לי כדי ליצור, זה לא הרבה זמן כי כל כולי מושקעת בקטנה שלי.

אז מתי הכל התחיל?
לפני כ-4 שנים שעוד הייתי סטודנטית לעבודה סוציאלית במרפאה לבריאות הנפש. זה היה יום רגיל, ככל יום אחר, רק שבאותו יום, לאחת העובדות נגנב הרכב והקפצתי אותה הביתה. מפה לשם התקשקשנו וכשהגענו אליה היא הציעה שאעלה לקפה, אחרי חמש דקות מצאתי את עצמי יושבת על שמיכת ענק סרוגה ומהממת שהיא הכינה בעצמה כשביד אחת קפה, ובשנייה, מסרגה.
כל השאר הוא די היסטוריה כי מאותו הרגע הפכנו לחברות מעולות, ואז, כשעוד היה לנו זמן, היינו נפגשות ויוצרות.
אז ככה הכל בעצם התחיל, מאז ציידתי את חדר היצירה שלי בעוד כ-10 מטר מרובע ולא מעט חומרים. אני בעיקר נהנת לתפור מתנות לחברים קרובים (וגם לרחוקים..), ומדי פעם גם למכור.
בתשעת החודשים האחרונים הספקתי לתפור לעוגייה הקטנה שלי קפוצ'ון, שמיכות ואפילו מכנסיים ועוד מיני הפתעות נחמדות.

ככל שהזמן חלף, גיליתי עד כמה כיף להיתקל בבלוגים שמלמדים ומסבירים והכי נהנתי לעקוב אחרי ההתפתחות של האנשים בתחום. הבלוג שלי יכיל את שתי האהבות שלי- יצירה ודניאלה, הייתי מוסיפה גם את האהבה השלישית, אבל הוא לא אוהב להצטלם..
מדי פעם יהיו גם קצת בירבורים ואשתדל גם להעלות הדרכות לדברים שהכנתי, כדי שגם אתם תוכלו לנסות.

אז שנתחיל?