מזכרות,

 

השבוע הייתי במקס סטוק (הבטחתי לכם , לא?), היו שם דברים מקסימים. החנות הזו מצליחה לקלוע כל פעם לטעם שלי וזה די מדהים שמחלקת היצירה שלהם ממש מתפתחת. אפשר היום להשיג שם דברים שעד לא מזמן היה אפשר להשיג רק בחו"ל או לפחות בחנויות יצירה יוקרתיות בארץ.

שוטטתי שם קרוב לשעתיים, גם הקטנה נהנתה כי היתה כל הזמן במנשא.

 

כשאני נכנסת לחנות אני בדרך כלל הולכת ישר לאגף היצירה, אחר כך  לאפייה ולבסוף אם נשאר זמן עושה סיבוב מהיר בכל החנות כי אין לדעת מה יצוץ ומאיפה.

השבוע הם הביאו חותמות באנגלית ובעברית (ממש התבאסתי אבל לא קניתי כי כבר אין לי מקום לעוד חותמות) ועוד כל מיני חותמות שמתאימות למתנות. קניתי גם כמה צבעים שונים של פייטים כי יש לי איזה חשק להכין כרטיס שייקר. אני לא יודעת עד כמה זה ייצא לפועל, אבל 2.5 שקל לשקית ענקית, מי אני שאסרב.

 

הפעם, גולת הכותרת לדעתי היתה מוצרי העץ שהם הביאו. מלא, מלא מלא, סוגים שונים. העין שלי צדה ישר את הארונית הזו והחלטתי שאשתמש בה להכין לקטנה שלי מזכרת למוצץ הראשון ולצמידי הסימון מהבית חולים. הם שוכבים בשידת החתלה והרבה זמן שאני רוצה לשמר אותם בדרך מיוחדת. 

 

נכון שהיא מושלמת? 

הארונית הזו בערך 20 ס"מ גובה ועלתה לי 15 ש"ח. 
 

אז בגלל שידעתי בדיוק מה אני מתכננת עבורה התחלתי כבר בשבוע שעבר לעטוף אותה בדפים מהמממים שלCarta Bella שהזמנתי מ"אמאזון" (שהגיעו תוך שבוע וחצי!!). להזמין מחו"ל יוצא קצת יותר זול מלקנות כאן אבל מה שבעיניי יותר חשוב זה שיש מבחר שלא תמיד מגיע לארץ.

אפשר למצוא את הקיט הזה בקישור כאן:

http://www.amazon.com/gp/product/B00HYHZO1C?psc=1&redirect=true&ref_=oh_aui_detailpage_o00_s00

הינה כמה דוגמאות לדפים היפיפיים שלו:

 

 

בעיקרון העבודה לא היתה מסובכת, וכרגיל החלק הקשה ביצירה הוא התאמת הצבעים והדפים, אבל היי, זה החלק הכי כיפי.

בשלב הראשון היו הרבה מדידות וגזירות לפי הגודל הרצוי. חשוב למדוד נכון את הגודל של כל החלקים, אבל גם אם קצת מפקששים זה לא נורא, או כמו שחברה שלי אומרת:  "עבודה סלחנית".

 

אחרי שכל הארון היה עטוף כדי לטשטש את הטעויות ולתת לארונית מראה יותר וינטג' השתמשתי בדיו דיסטרס בפינות ובחיבורים.



 

אחרי שהכל היה מוכן, הוספתי את הפרטים האחרונים, יותר נכון בעלי הוסיף (הייתם מאמינים שהכתב שלו יותר יפה משלי? באמת!) והכנסתי את הצמידים למגירה ואת המוצץ והדבקתי כדי למנוע נפילה. בסוף הוספתי משולשים לתלייה (גם מהמקס סטוק!) על הקיר.

 

אז מה צריך?
ארונית, דפים , עפרון, דבק, מספריים לנייר או סכין חיתוך טובה, סרט מדידה (עדיף על פני סרגל כי יותר קל למדוד בפנים עם הסרט).

 

אני השתמשתי בדבק הזה:

 

וזהו..

זוהי מתנה לקטנה שלי לגיל שנה, מעניין מתי היא כבר תבין מה שמרתי ותתרגש כמו שאני מתרגשת לשמור אותם.

 

שבוע נפלא,

 

שמיכות או לא להיות!

הקטנה שלי הגיעה לעולם בקיץ אבל אותי זה לא עיניין ומהרגע הראשון ידעתי שהבד המהמם הזו יהפוך לשמיכה.
בהתחלה עוד חשבתי שזה יהיה קצת משעמם  לתפור "סתם שמיכה" וניסיתי למצוא לו ייעודיים אחרים אבל הכל ניסיון לגזור נתקפתי בחרדה.
אז מהר מאוד שחררתי וחזרתי למקור.

לפעמים החוכמה ביצירה היא בבחירת החומרים כי יש דברים שיכולים להראות מדהימים אם רק יודעים לשלב נכון בין החומר למוצר שמתכננים.
לדוגמא, בד שמספר סיפור כלשהו לא יהיה נכון לגזור לחלקים קטנים ואילו בד עם פרינט (הדפס) קטנטן יתאים דווקא לשמיכת טלאים.

אז במקרה הזה הפשלתי שרוולים ו..לא עשיתי יותר מדי...הבד מדבר בעד עצמו.



לאכול את הרגליים האלה

לצידו השני של הבד חיברתי בד מינקי נעים וחמים ובפנים הוספתי יריעת אקרילן שתיתן לו מראה של שמיכת פוך.

וכשהיא הסכימה לבסוף לדגמן:

 אני בהחלט מתכננת להכין עוד אחת כזו לקיץ ומחכה לבד המתאים שיפול ברשתי.

השבוע הייתי במקס סטוק וקניתי כל מיני דברים מעץ שחשבתי שאפשר לקשט. אין לי עוד רעיון מגובש אבל אתחיל ואזרום. כשיהיו תוצרים אעלה לכאן גם הדרכה.

ועוד מעט פ-ו-ר-י-ם!! איזה כיף. אני שוברת את הראש למה לחפש את הקטנה כי היא עוד לא עומדת אז התחפושת צריכה להיות נוחה ומתאימה לשלב ההתפתחותי שלה. לא פשוט. מאמינה שבסוף אמצא משהו.

שבוע טוב בנתיים,

1,2,3, מתחילים!

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אז מי אני?

שמי גליה, בעשור השלישי לחיי. נשואה באושר לאייל,  פסיכיאטר ואהבת חיי וחולקים את דניאלה, נשנוש מתוק שהצטרפה אלינו למשפחה לפני תשעה חודשים. אני עובדת סוציאלית במקצועי ויוצרת בנשמה.
למדתי תפירה במשך שנתיים וזו אהבתי העיקרית אבל בין השאר אני גם אוהבת לסרוג וקצת ליצור בנייר. בימים שאיני יוצרת אני כנראה קונה איזשהו משהו שקשור ליצירה וממלאת את החדר. בבית הקודם היה לי חצי חדר לשגעונות שלי, עכשיו כבר התרחבתי לחדר שלם ויום יבוא ואשתמש בכל החומרים שיש לי (לפחות זה מה שאני מספרת לבעלי :-))
כרגע אני בחופשת לידה ומנצלת את דקות המנוחה היחידות שיש לי כדי ליצור, זה לא הרבה זמן כי כל כולי מושקעת בקטנה שלי.

אז מתי הכל התחיל?
לפני כ-4 שנים שעוד הייתי סטודנטית לעבודה סוציאלית במרפאה לבריאות הנפש. זה היה יום רגיל, ככל יום אחר, רק שבאותו יום, לאחת העובדות נגנב הרכב והקפצתי אותה הביתה. מפה לשם התקשקשנו וכשהגענו אליה היא הציעה שאעלה לקפה, אחרי חמש דקות מצאתי את עצמי יושבת על שמיכת ענק סרוגה ומהממת שהיא הכינה בעצמה כשביד אחת קפה, ובשנייה, מסרגה.
כל השאר הוא די היסטוריה כי מאותו הרגע הפכנו לחברות מעולות, ואז, כשעוד היה לנו זמן, היינו נפגשות ויוצרות.
אז ככה הכל בעצם התחיל, מאז ציידתי את חדר היצירה שלי בעוד כ-10 מטר מרובע ולא מעט חומרים. אני בעיקר נהנת לתפור מתנות לחברים קרובים (וגם לרחוקים..), ומדי פעם גם למכור.
בתשעת החודשים האחרונים הספקתי לתפור לעוגייה הקטנה שלי קפוצ'ון, שמיכות ואפילו מכנסיים ועוד מיני הפתעות נחמדות.

ככל שהזמן חלף, גיליתי עד כמה כיף להיתקל בבלוגים שמלמדים ומסבירים והכי נהנתי לעקוב אחרי ההתפתחות של האנשים בתחום. הבלוג שלי יכיל את שתי האהבות שלי- יצירה ודניאלה, הייתי מוסיפה גם את האהבה השלישית, אבל הוא לא אוהב להצטלם..
מדי פעם יהיו גם קצת בירבורים ואשתדל גם להעלות הדרכות לדברים שהכנתי, כדי שגם אתם תוכלו לנסות.

אז שנתחיל?