סל - סלע - סלעית

השבוע נסענו לבקר חברים יקרים שלנו שעברו להתגורר בישוב סלעית. 

ומה מביאים לחנוכת בית?

הם אומנם עברו לפני חודש, אבל על המתנה שלהם התחלתי לחשוב בסמוך לתחילת הבניה שם. לאורך השנים הכנתי לבנים המקסימים שלהם בעיקר שמיכות ומתנות קטנות, וכשניסיתי לחשוב מה יכול להתאים למעבר לבית חדש די נתקעתי.

אז כרגיל, חברתי לידידי PINTEREST וחיפשתי רעיונות, המשכתי גם לחפש רעיונות באינטרנט, ואז, משום מקום, הרצתי לעצמי בראש את שם היישוב אליו הם עברו, ופתאום קפץ לי רעיון- להכין סל!

אוקיי, מעולה חשבתי לעצמי, אבל איך לעזאזל מכינים סל!?

הסתכלתי קצת בהדרכות ובסוף אילתרתי מהראש. הניסיון ראשון לא צלח כי השתמשתי רק בבדים דקים והסל יצא די רך ולא הצליח לעמוד בעצמו. בניסיון השני כבר הייתי משופשפת והשתמשתי בפליזלין עבה שקניתי אצל יוסי בנחלה (רחוב השומר מצד שמאל). הבד הפנימי הוא בד כותנה רגיל עם פסים אפורים ואת הפליזלין גיהצתי אליו. הבד החיצוני, גם הוא מהנחלה, הוא בד שמגיע עם שכבת אקרילן שכבר תפורה אליו ויוצרת את התיפורים המקסימים. בחרתי להכין סל גדול כדי שהננסים יוכלו לשים בו את הצעצועים שלהם. המידות שלו הן 60 ס"מ רוחב ו-45 ס"מ גובה. 

                                                        

בנוסף סרגתי שטיח מחוטי טריקו שישתלב בחדר הילדים. גיליתי את הצבעים השולטים בחדר (בערמומיות ודרך הבעל) וניסיתי להתאים עד כמה שאפשר את הצבעים.

                                                 חותמות מדהימות של PURE INNOCENCE

להשלמת המראה, הוספתי תווית מוחתמת בצידו של הסל. אני מאוד אוהבת להשתמש בחותמות, בעיקר על בדים, זה נותן טאצ' אישי ומיוחד. החותמות החביבות עלי הן חותמות של משפטים, ומכיוון שדי קשה להשיג אותם, אז כשאני מוצאת אני קונה מיד. כאן לדוגמא המשפט הוא מסט חותמות של PURE INNOCENCE שקניתי בחנות של "נתנאלה" בחולון. אני גם אוהבת חותמות עם דמויות תמימות ופשוטות אותן אני מחתימה בעזרת דיו מיוחד לבד. לצורך התווית הזו השתמשתי בבד קנווס ואחרי ההחתמה תפרתי ריבוע מסביב על מנת ליצור תיפורים יפים וגזרתי במספרי זיגזג. כדי ליצור את החור השתמשתי במכשיר שנקרא Crop-A-Dile (הורוד והמהמם שלי). השחלתי חוט טריקו (שאריות או לא להיות..) על מנת לשמור על אחידות עם השטיח.

את המתנה מסרנו במפגש, כולם אהבו והקטנצ'יק נכנס לסל והעמיד פנים שהוא "משה בתיבה", מה שהיה מאוד מצחיק ומרגש ושווה את שתי המחטים שנשברו תוך כדי תפירה. סגרנו בינינו שאת הבית הם לא יעזבו בעשור הקרוב לפחות, כי אחרי המתנה הזו, אני צריכה לאגור כוחות לאחת חדשה..

תכלס, זה מה זה נכון..

חג שמח ומלא יצירה עד לפעם הבאה..